<h1>השלמה — ברכות</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[ברכות מ"ח ע"א] ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. פירוש [לית] הלכתא ככל הני שמעתתא דאמרן, בקטן המוטל בעריסה ולא בתשעה ועבד ולא בתשעה ונראין כעשרה ולא בתשעה וארון ולא בתשעה ושבת ולא בשני תלמידי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה, בכולהו הני אין מזמנין עליו. אבל בקטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. וכתב הרב אלפסי ז"ל אפילו בן עשר ובן תשע כשהוא יודע למי מברכין מזמנין עליו. ומסתברא דוקא לעשרה, אבל לשלשה בעינן פורח. דאע"ג דשמעתא מדחיא מתני' לא מדחיא, דבעינן פורח, ולאו כל כמיניה דרב נחמן לאפלוגי אמתניתא דבעי פורח. עוד יש לומר דאפילו לשלשה לא בעינן פורח, ולא פליג אמתניתא, דלרב נחמן הכי קא אמר אין מדקדקין בקטן לאתויי יודע למי מברכין אע"ג דלא הביא ואע"ג דלא פורח. הא דתנן קטנים אין מזמנין עליהם, דוקא בשאינו יודע למי מברכין, אבל בשיודע למי מברכין מזמנין עליו בשלשה [אע"ג דלא פרח]. וכן עמא דבר. ירושלמי, תני קטן וספר תורה עושין אותו סניף, אמר ר' יודן כמו מתנית' קטן לספר תורה עושין אותו סניף, ר' אבינא אמר אתפלגון רב יהודה ורב הונא ותרוייהו בשם שמואל חד אמר כשידע בטיב ברכה וחד אמר כשידע למי מברך. אמר ר' ניסה כמה זמנין אכלית עם ר' תחליפא אבא ועם ר' ענייני בר סיסי חביבי ולא זמינו עלי עד שהבאתי שתי שערות.
[ברכות מ"ז ע"ב] אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו, אבל עושין אותו סניפין לעשרה. ואמר ר' יהושע בן לוי תשעה ועבד מצטרפין. אמר רב יהודה אמר רב תשעה ונראין כעשרה מצטרפין, איכא דאמרי דאגידי מיגד ואיכא דאמרי דמבדרי בדורי. אמר רב הונא תשעה וארון מצטרפין, אמר רב נחמן ארון גברא הוא. אמר ר' אמי שנים ושבת מצטרפין, אמר רב נחמן שבת גברא הוא. אמר ר' אמי שני תלמידי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין. אמר ר' יוחנן קטן פורח מזמנין עליו, תניא נמי הכי קטן שהביא שתי שערות מזמנין עליו, לא הביא שתי שערות אין מזמנין עליו, ואין מדקדקין בקטן. הא גופא קשיא, אמרת קטן שהביא שתי שערות הביא אין לא הביא לא, והדר תני אין מדקדקין בקטן. לאתויי מאי, [לאו] לאתויי פורח.
